יום חמישי, 6 באפריל 2017

אני מקים לי עיר משלי

איך שאול סופסוף הפסיק לרדוף אחרי? לאן נעלמתי? ואיך זה שפתאום יש לי עיר חדשה משלי?


שלום, קוראים יקרים!
בזמן האחרון אני לא ממש בסביבה והחלטתי שהגיע הזמן לספר לכם לאן נעלמתי.
לפני כמה זמן חשבתי לעצמי שלמרות שעד עכשיו שאול לא הצליח להרוג אותי, ביום מן הימים הוא יצליח באחד מניסיונותיו ואני כבר לא אוכל לברוח. לכן, חשבתי שכדאי לברוח עכשיו לארץ הפלישתים - ארץ אויבת, לפני שלשאול תהיה את ההזדמנות להרוג אותי. בגלל שאני כבר לא אהיה פה, אלא בארץ אויבת, הוא יתייאש ויפסיק לחפש אחרי.

הלכתי עם 600 מאנשי לאכיש בן מפוך מלך גת. ואכן, נמסר לי מישראל ששאול הפסיק לחפש אחרי כי התייאש. 
ביקשתי מאכיש עיר לא מרכזית בה אוכל להתיישב עם 600 אנשי אם אכן מצאתי חן בעיניו. אכיש, מלך גת, נתן לי את העיר צקלג.

התיישבתי בעיר צקלג עם אנשי שנה וארבעה חודשים ובתקופה ששכנו שם פרצו ביננו לבין שבטים אחרים המון מלחמות. נלחמנו מול הגשורים, הגרינים, והעמלקים. לא השארנו אדם אחד בחיים ולקחנו את כל הרכוש של השבט שנלחמנו מולו לפי חוק החרם. 

לאחר כל מלחמה הבאתי את השלל לאכיש המלך כדי להראות את נאמנותי אליו וכדי להסב לו נחת ואושר מבן חסותו (אני), שבזכותו הוא מתעשר ומקבל רכוש. 
אכיש בטח בי והשתכנע לגמרי שאני בצידו ונתן בי אמון עקב הפעילות שעשיתי וכל הרכוש שהעברתי לו. כמובן שכל זה היה תחבולה אחת גדולה כדי שאכיש יאמין בי ויבטח בי - אני עדיין בצד ישראל ואני עדיין לוחם למען ישראל ומאמין בה'.

אכיש אמר לי שמעכשיו אהיה עבדו כי איני עוד יכול לחזור לעמי.

בקיצור, זה מה שעבר עליי בזמן האחרון ואיפה נמצאתי.
היה לי ממש כיף לכתוב לכם אך אני חושב שעוד מעט פעילותי כמלך ישראל רק תגדל ותגדל ולא אוכל לכתוב לכם יותר כי לא יהיה לי זמן וגם כי פעילותי תהפך לסודית מידי.
אני מקווה שנהנתם מהבלוגים שלי ושהחכמתם ולמדתם מהם אודותי ובעיקר שלמדתם להכיר אותי.
שלכם, בהוקרה רבה ובהערכה גדולה,
דוד המלך.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה